האי מדיירה - Madeira Porto da Cruz

לעיירה הפצפונת פורטו דה קרוז הגעתי כדי להעביר כמה ימים, עד שאמצא דירה לחודש-חודשיים בעיר המרכזית שנקראת פונשל.

הנוף בפורטו דה קרוז מדהים ביופיו המדהים, ובעיירה כולה יש בערך 5 מסעדות, מכולת קטנה אחת, כספומט, בר קטנטן נטול אווירה, 2,597 תושבים, והתיירים מגיעים בעיקר לכמה שעות/ ללילה/ ליותר זמן כדי לגלוש.

אני לא מהגולשות והגלים מודים לי על כך, אבל בכל זאת בסופו של דבר נשארתי שבועיים שלמים.

החדר במלונון שהייתי בו היה ממוקם ממש על האוקיינוס, שורה ראשונה להרים ולשמים, ומול הטבע במלוא שמחתו. חוץ ממרפסת אישית מושלמת בחדר, יכולתי לראות איך הגלים עושים דברים שגלים עושים, ישירות מהמיטה הלא נוחה אבל קיימת. וכשרואים גלים מהמיטה, היא יכולה להיות הכל מבחינתי. כמעט הכל. אם נגיד היא תהיה צ'יפסר דולק אז זה יבאס אותי לאללה.

בכל אופן, במלונון 'Vila Bela' הכרתי את העובדות הקסומות: רוזה-שמחת-החיים, בעלת חיוך תמידי ועיניים נוצצות, שמביעות את כל הרגשות בבת אחת. ברברה-הקולית, ילדונת עם פאסון נונשלנטי וצחוק מתוק ונעים. ואת קרולינה-הרגזנית-בחן, עם חזות קשוחה וקיטורים אינסופיים, אבל בתכל'ס דובונית אכפת לי טובת לב ומשעשעת מאוד. שלושתן ללא ספק גרמו לשהייה שלי להיות אקסטרה כיפית, חמה ומחבקת.

באמת שאין כמעט מה לעשות בפורטו דה קרוז, במיוחד בימים שהשמש היא לא כזאת שמשתזפים בה, או אם לא מגיעים לגלוש. אבל בכל יום מחדש עשיתי את הסיבוב הקבוע בעיירה, ישבתי מול הנוף בכל מיני נקודות בדרך, וגם במרפסת שלי, קשקשתי וצחקתי עם ברברה וקרולינה בבית הקפה של המלון או בארוחת הבוקר, ופשוט ספגתי את הכל לתיקיות "וואו איזה יפה כאן" בכוננית הזיכרון.

מדי פעם לקחתי אוטובוס לעיירה קרובה ויפה בעצמה שנקראת "מצ'יקו", שיש בה חוף עם חול זהבהב שהביאו למדיירה ממדינה אחרת.

רגע, שנייה, אבל למה להביא חול ממדינה אחרת?

יופי ששאלתי.

חופים עם חול זהוב טבעי לא קיימים במדיירה. האי הוולקני מציע בעיקר חופים עם אבנים, והחופים המעטים שהם כן עם חול טבעי, זכו לצבע שחור.

בקיצור, חייב להיות מיוחד האי הזה.

(אבל היי, מסתבר שגם הוא רוצה להיות לפעמים קצת כמו כל השאר).

מסעדה טעימה ומומלצת בפורטו דה קרוז נקראת A Pipa.

היא הכי טובה בעיני וגם בעיני הביקורות של גוגל, אבל לא ממוקמת מול האוקיינוס. אם תרצו לאכול מול הנוף אז יש כמה אפשרויות שאי אפשר לפספס.